הנה סיפור קצר:
חזרת הביתה, אחרי יום עבודה ארוך ואולי קצת מתיש, ואז זה קרה, מצאת את עצמך שוכבת על הספה עם רגשות אשם קשים. שוב פעם לא הפסקת לאכול את הפחמימות והסוכרים הארורים האלה, שוב פעם כשלת בהתמודדות איתם, שוב פעם קמת פעם אחר פעם למקרר על מנת להוציא עוד פחמימה משמינה, בעודך אומרת לעצמך בראש שמותר לך בגלל שאת עייפה רעבה, ולא אכלת רוב היום.
למרות שבמשך רוב השבוע, התזונה שלך, המראה שלך, ההרגשה שלך כשאת מסתכלת במראה היא בראש סדר העדיפויות, בשעות הערב הקשות, את ממש שוכחת מהכל, אולי אין לך מושג בכלל למה... אולי את כן יודעת ובכל זאת לא מצליחה לשנות את זה, אבל את ממש שוכחת מהכל ופשוט לא מצליחה לעצור את עצמך מלאכול את הסוכרים והפחמימות המשמינות האלה .
אבל זו ממש לא אשמתך!
כשהייתי בחובות של לא מעט כספים ידעתי שזו אשמתי, ותמיד הלכתי עם רגשות אשם כבדים. לא ידעתי מה לעשות. אבל אז הכרתי אדם שהראה לי שזו ממש לא אשמתי, לא היה מי שילמד אותי, אף אחד בבצפר לא דיבר איתי על כסף, ההורים שלי הם אנשים פשוטים שאין להם הרבה ידע בעיניינים פיננסים.
רק אם מישהו היה מלמד אותי את זה, לא הייתי לחשב כל שקל שהוצאתי על לחם באותה התקופה. גם כשהפכתי לאדם שמנמן - למה אף אחד לא דיבר איתי על זה בבצפר, בתיכון, באוניברסיטה? למה על מתמטיקה כן, על היסטוריה כן, על אזרחות כן, ועל הבריאות שלי ואיכות חיי לא?
את יודעת מה המומחים וחוקרי התזונה מהמובילים בעולם אומרים?
שאחת הסיבות העיקריות להשמנה היום היא אכילה מאוחרת, ולא בגלל שהקלוריות שאנחנו אוכלים בערב משמינות יותר, אלה בגלל החוסר יכולת שלנו לשלוט ולהתמודד עם כל הסוכרים והפחמימות שנכנסים לגוף שלנו.
השילוב הזה של עייפות + רעב יוצר מצב הרסני.
אז עשיתי מחקר ענק, וגיליתי שיטה מאוד פשוטה שעזרה לאלפי מהלקוחות שלי לשרוף שומן בקצב מטורף, וזה היה רק כי הם הצליחו להתמודד עם התקפי הבולמוס האלה שהיו להם קודם, ללא שום קשר לפעילות גופנית.
גם לי זה נשמע הזוי אבל זה סיפור אמיתי:
אחת מהלקוחות שלי רזתה ורזתה
עד שפשוט התחננה ממני לגרום לגוף
שלה להפסיק לרזות - זה הספיק לה
